ריבונות עושים במעשים: הגולן מחזק את מעמדו בעולם


קולומביה הודיעה על הכרתה בריבונות ישראל בגולן. ראש המועצה האזורית גולן, אורי קלנר: "מבחינתנו, זוהי רק תחילת המהלך"

בשנתיים וחצי האחרונות, פועלות המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית קצרין מתוך תפיסה משותפת: קשרי החוץ הם מנוף לחיזוק מעמדו של הגולן בעולם ולהאצת הפיתוח כאן בבית.

השבוע, קיבלה התפיסה הזו חיזוק משמעותי, כאשר קולומביה הודיעה על הכרתה בריבונות ישראל בגולן.

"זו בשורה חשובה לגולן, קצרין ולמדינת ישראל, אבל מבחינתנו היא אינה סוף המהלך, אלא תחילתו", אומר ראש המועצה האזורית גולן, אורי קלנר. "האחריות שלנו היא לפעול בזירה הבין-לאומית על מנת לבצר את מעמדו של חבל הארץ שלו כחלק בלתי נפרד מהמדינה".

רק כמה ימים קודם לכן, נפגשו קלנר ומ"מ וסגן ראש המועצה, יעקב שה לבן, עם שר החוץ, גדעון סער וסגן השר, מישל בוסקילה.

ערוץ עבודה ישיר

בפגישה, שיזמה המועצה, נותח במשותף מעגל המדינות שבהן קיים פוטנציאל להתקדמות בנושא ההכרה בריבונות ישראל בגולן. מתוך האפשרויות שעלו, החליט השר סער למקד את המאמץ הראשון בקולומביה, במסגרת ביקורו בדרום אמריקה. ימים ספורים לאחר מכן, הגיעה הבשורה.

"אנחנו מודים לשר החוץ גדעון סער על האומץ, ההובלה והנכונות לקדם מהלך מדיני שאינו מובן מאליו", אומרים ראש המועצה המקומית קצרין, יהודה דואה ואורי קלנר. "הפעילות נמשכת גם כעת, מאחורי הקלעים ואנחנו פועלים שקולומביה לא תהיה המדינה האחרונה שתצטרף למעגל ההכרה", מוסיף דואה.

בפגישה, שהתקיימה ביום רביעי האחרון, כהמשך ישיר של הכרת קולמביה בריבונות ישראל בגולן, בנוכחות ראשי הרשויות בגולן, יחד עם שר החוץ, במג'דל שמס, סוכם על המשך פעילות משותפת לקידום הכרה מצד מדינות נוספות, על סדרת ביקורי שגרירים ומשלחות בגולן ועל חיזוק ערוץ העבודה הישיר בין המועצות, משרד החוץ ונציגויות ישראל בעולם.

מהכרה מדינית - להזדמנויות בגולן

במועצה, מדגישים כי להכרה בריבונות יש גם משמעות מעשית. ההכרה האמריקנית בגולן המחישה כיצד שינוי מדיני יכול לפתוח לאורך זמן דלתות חדשות לפילנתרופיה, להשקעות, לשיתופי פעולה אקדמיים וכלכליים ולבניית קשרים בין-לאומיים.

כל מדינה נוספת שמצטרפת למעגל ההכרה מסייעת לסלול את הדרך למדינות נוספות ובמקביל, מקלה על חברות, משקיעים, קרנות ואוניברסיטאות לראות בגולן שותף לגיטימי וטבעי.

מתוך תפיסה זו נבנתה פעילות קשרי החוץ של הגולן בשלושה מעגלים משלימים: המעגל המדיני, לחיזוק מעמדו הבין-לאומי של הגולן; המעגל הכלכלי, ליצירת קשרים עם חברות, משקיעים, מוסדות אקדמיים וגופים מקצועיים והמעגל הקהילתי, הכולל שותפויות עם קהילות וקרנות פילנתרופיות בעולם.

 

"מבחינתנו קשרי חוץ הם לא תחום שעומד בפני עצמו, אלא כלי לקידום חמש התכניות האסטרטגיות של המועצה: קהילה, חינוך, כלכלה, ביטחון וחירום ותכנית פתרו"ן לתשתיות", מסביר מ"מ וסגן ראש המועצה ומוביל תחום קשרי החוץ, יעקב שה לבן. "בכל קשר שאנחנו בונים, מדיני, כלכלי, או קהילתי, השאלה היא איך הוא מחזק את הגולן ומייצר בסופו של דבר הזדמנויות ומשאבים שמגיעים בחזרה לגולן ולתושביו".

רק השבוע, למשל, גויסו במסגרת הפעילות כ-200 אלף ש"ח לחיזוק ישיר של מערכות חינוך יישוביות וצוותיהן.

ריבונות עושים במעשים

חלק משמעותי מהפגישה עם שר החוץ עסק גם בהתפתחויות בסוריה. במועצות עוקבים בדאגה אחר היחס האוהד שמקבלת ההנהגה הסורית החדשה בחלק ממדינות המערב, במקביל לניסיונות להעלות מחדש דרישות הנוגעות לעתיד הגולן.

סער הדגיש בפגישה כי לצד המאמץ המדיני, אחת הדרכים החשובות ביותר לבסס את עתידו של הגולן היא צמיחה דמוגרפית משמעותית.

"הכרה בעולם היא חשובה, אבל ריבונות עושים במעשים", אומר קלנר, "במשפחות שבאות לגור כאן, בבתים שנבנים, בילדים שמצטרפים למערכות החינוך, בעסקים שנפתחים וביישובים שצומחים".

במסגרת החלטת הממשלה, הוגדר יעד לקליטת 3000 משפחות חדשות בקצרין ובגולן, עד 2030.

"יש לנו היום הזדמנות גדולה", אומר קלנר. "החלטת הממשלה המשותפת עם קצרין, בה המדינה משקיעה בגולן, פותחת אפשרויות חדשות. עכשיו, אנחנו צריכים לקדם הרחבות, להסיר חסמים ולפתוח את הדלת לעוד משפחות. יותר תושבים משמעותם מערכות חינוך חזקות יותר, שירותים טובים יותר, כלכלה מקומית חזקה וקהילות שיכולות להמשיך להתפתח לדורות".

ההכרה של קולומביה היא לכן חלק ממהלך רחב יותר: לחזק את הגולן בבית, לבסס את מעמדו בעולם ולתרגם קשרים בין-לאומיים לצמיחה ממשית באזור.

"קולומביה היא צעד חשוב, אבל אנחנו ממשיכים קדימה", מסכם קלנר. "נפעל להרחיב את מעגל המדינות שמכירות בריבונות ישראל בגולן, לבנות עוד שותפויות כלכליות וקהילתיות ובמקביל, להמשיך לצמוח כאן בשטח. הגולן הוא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל והמשימה שלנו היא לחזק את המציאות הזאת בכל זירה".