על תהליך העבודה
העבודה נעשת בסגנון קולאזי' שבו דימויים שונים וסגנונות שונים הורכבו לכדי עבודה אחת.כך נוצרת הקומפוזיציה אשר מהווה את התמונה השלמה של הפסיפס. לאחר מכן החל תהליך השיבוץ בו כל תלמיד משבץ את הדימוי שלו בקרמיקה צבעונית לפי טעמו האישי.
הילל: " כשאני שומע גולן אני חושב על פרה ... קיבלתי השראה מתמונה של קבוצת פרות שעמדו על שלולית"
צור: "בהתחלה רציתי סוס ובסוף שיניתי לזאב. זאת חיה מאד מעניינת יש לה הרבה צבעים .."
מלאכת השיבוץ מזכירה ציור אימפרסיוניסטי באופן בו נקודות של צבע יוצרות הרמוניה צבעונית בהתאם למינון ולניגוד בין הצבעים.
צורת חיתוך הקרמיקה וגודל הפיסות הם בחירה אישית המאפשרת מתן ביטוי אישי לכל תלמיד.
אריק כלפון: "מה שמרגש אותי בהנחיית פסיפס קהילתי היא עובדה שחיבור בין סגנונות אישיים של תלמידים שונים יוצר קולאז' רענן ועכשווי. הדימויים שהתלמידים יוצרים תמיד מפתיעים אותי ויוצרים חידוש שגם אני לומד ממנו. בחירת דימויים מהחי והצומח הייתה נפוצה בפסיפסים לאורך כל ההיסטוריה. יצירת פסיפס והצבתו בתחום ציבורי יוצרת קשר אמיץ ומתמשך בין האדם לנוף, לאסטתיקה של הסביבה בו הוא חי ולקהילה אליו הוא משתייך. פסיפס הוא עדות לדורות."עדו
העבודה נעשת בסגנון קולאזי' שבו דימויים שונים וסגנונות שונים הורכבו לכדי עבודה אחת.כך נוצרת הקומפוזיציה אשר מהווה את התמונה השלמה של הפסיפס. לאחר מכן החל תהליך השיבוץ בו כל תלמיד משבץ את הדימוי שלו בקרמיקה צבעונית לפי טעמו האישי.
הילל: " כשאני שומע גולן אני חושב על פרה ... קיבלתי השראה מתמונה של קבוצת פרות שעמדו על שלולית"
צור: "בהתחלה רציתי סוס ובסוף שיניתי לזאב. זאת חיה מאד מעניינת יש לה הרבה צבעים .."
מלאכת השיבוץ מזכירה ציור אימפרסיוניסטי באופן בו נקודות של צבע יוצרות הרמוניה צבעונית בהתאם למינון ולניגוד בין הצבעים.
צורת חיתוך הקרמיקה וגודל הפיסות הם בחירה אישית המאפשרת מתן ביטוי אישי לכל תלמיד.
הילל: " כשאני שומע גולן אני חושב על פרה ... קיבלתי השראה מתמונה של קבוצת פרות שעמדו על שלולית"
צור: "בהתחלה רציתי סוס ובסוף שיניתי לזאב. זאת חיה מאד מעניינת יש לה הרבה צבעים .."
מלאכת השיבוץ מזכירה ציור אימפרסיוניסטי באופן בו נקודות של צבע יוצרות הרמוניה צבעונית בהתאם למינון ולניגוד בין הצבעים.
צורת חיתוך הקרמיקה וגודל הפיסות הם בחירה אישית המאפשרת מתן ביטוי אישי לכל תלמיד.
אריק כלפון: "מה שמרגש אותי בהנחיית פסיפס קהילתי היא עובדה שחיבור בין סגנונות אישיים של תלמידים שונים יוצר קולאז' רענן ועכשווי. הדימויים שהתלמידים יוצרים תמיד מפתיעים אותי ויוצרים חידוש שגם אני לומד ממנו. בחירת דימויים מהחי והצומח הייתה נפוצה בפסיפסים לאורך כל ההיסטוריה. יצירת פסיפס והצבתו בתחום ציבורי יוצרת קשר אמיץ ומתמשך בין האדם לנוף, לאסטתיקה של הסביבה בו הוא חי ולקהילה אליו הוא משתייך. פסיפס הוא עדות לדורות."עדו